טוב, שוב הרבה שאלות, מצטער שאני לוקח את זמני עם לענות לזה, אלו שאלות רציניות ויש לי עוד עניינים מאשר רק לענות עליהם.
cnani שאלת כמה שאלות אז אני אמספר אותם כאן 1. בקשר לסוגיית שינוי הגישה בקשר לעבודה - אמא"י מאז ומתמיד מנסה לעזור להפקות מקור וליזמות, מצד שני נוצרות בעיות בנושאים האלו שגורמות דווקא לזה שכמות האנשים שמנסים לפנות לאמא"י יורדת, או בגלל שא' הם לא קיבלו את מה שהם רצו או ב' בגלל שהם לא ממש מבינים איך הם יכולים לפנות או ג' הם מחכים יותר מדי זמן לתשובה ומאבדים את הרצון לעבוד דרך אמא"י. המטרה של השינוי שאני מציע היא לשנות את צורת המחשבה השבלונית קלות, לאפשר את העובדה שלשני יזמים שונים לפרויקט שונה יהיה הסכם של צורת עבודה שונה, כי כל בן אדם הוא בפני עצמו. בנוסף לזה - הרעיון של הסכם עבודה בין מפקח הוועד לבין מארגן הפרויקט הוא דבר שכרגע לא כזה קיים, ההסכם הוא ממש בעל פה וכל צד חושב שמוסכם דבר כזה או אחר, מה שגורם לזה שבגלל שכולנו בני אנוש, ברגע שאחד עושה משהו שהוא ראה לנכון אבל השני החשיב לטעות, נוצר דם רע בין שני הצדדים. הרעיון של ההסכמים האינדוידואלים מטרתם היא בדיוק למנוע את זה. בנוסף, עד כמה שיש רצון לשבלן את ההסכמים עם מחזות הזמר, יש צורך לקיים מספיק זמן מראש עם כל מחזה זמר ישיבה להסכם על צורת עבודה, שיכול להיות שונה ממחזה זמר למחזה זמר, רק במטרה לאפשר למחזה זמר את החופש שהוא רוצה, בזמן שלאמא"י נשארת מספיק שליטה על המחזה זמר שהולך להיות. ככה להמנע ממצב שחודש וחצי לפני הכנס נחתם חוזה מול מחזה זמר (כמו שקרה במחזה זמר הנוכחי, לפי הפרוטוקולים לבד)
2. בקשר להפוך את הפעילויות לסובבות כנס - הכוונה הגדולה פה היא לא להרוס את התכנים שיהיו בכנס, אלא להגדיל את הציפייה של הקהילה לקראת הכנס, לבנות אותם לקראת אירוע מרכזי גדול, במקום שהוא יבוא וילך. הדבר הזה קורה מ-2 זוויות, אני אתן דוגמא למשהו שרצינו לעשות לכנס הקרוב אך בסוף לא יצא, וזה "טיזר תכנים", הרעיון של טיזר תכנים היה לקחת פעילויות בעלות 2 חלקים שרצינו לעשות בכנס (על אף שבסוף אין כאלו) ולשים את החלק הראשון כאירוע שם, לקחת את ההרצאות שהכי רצינו לקדם בכנס שלנו, ולעשות מהם אירוע "קצרצאות" בטיזר, משמע, כל מרצה בא ומדבר 5-10 דקות על ההרצאה אותה הוא רוצה להעביר, ובכך למשוך אנשים לרצות לבוא, בנוסף לזה לתת איזשהי הרצאה חיצונית על העברת תוכן, שמטרתה תהיה הכשרת מרצים, אך במקביל גם תהיה פתוחה לכל מי שירצה. הדבר האחרון שרצינו שזה יכלול זה פעילות לא מתכלות למיניהן, היה רעיון על להרים משחק "הרוצח" גרסאת אנימה לכנס, ושקלתי לנסות להעביר לו ראן מבחן שם, אבל כיוון שאין מישהו חוץ ממני שרוצה להעביר אותו (מהאנשים שדיברתי איתם) שגם זה לא יוצא לפועל. זה דוגמא לאירוע מוסף שנותן לבאים אליו הרגשה שהם רוצים להגיע לכנס. בנוסף לזה - צוות תכנים יכול לנצל אירוע שכזה כדי לבדוק תכנים שהם לא במאה אחוז בטוחים בקשר לאיך הם יעבדו, במקום להסתכן בכנס. מזווית שניה, כשמדובר על לעשות "אירועים סובבי כנס", יש את התוספת שלמשל המסיבה הראשונה אחרי הכנס תוגדר כ"מסיבת הכנס", ובתור אחת כזאת תהיה הנחה לכל המתנדבים וחברי הסגל בכניסה, משמע - להגדיל את כמות הצ'ופרים אותם חברי הסגל והמתנדבים מקבלים מלקחת חלק בכנס. מקווה שזה ענה על שאלתך
3. בקשר ללעזור לכולם - הדרך הפשוטה ביותר בשבילי היא לא להפלות אף בן אדם שבא לבקש ממני עזרה בתור "מתאם פרויקטים" לרעה, לשבת עם כל בן אדם שאני יכול למשך כמה זמן שרק צריך כדי לראות האם הרעיון שלו ניתן למימוש בצורה כזאת או אחרת, ואם כן, איך, וליצור מזה הצעה מסודרת כדי להגיש אותה בפני הוועד. המטרה היא להתערב בתכנון האירוע כמה שאפשר כדי לאפשר לאירוע להפוך להיות רציני ככל האפשר.
4. בקשר לזמן הרענון - כשיש בחירות כל שנה, שנה היא הרבה זמן בעולם האירועים. זמן המנוחה שלקחתי לעצמי היה חודשיים, ואחרי שסיימתי אותו, במקום לרוץ להרים אירועים עשיתי משהו שהרבה חברי סגל שמאבדים את מעמדם לא נוהגים לעשות, וזה לחזור לתחתית שרשרת המזון - להיות מתנדב באירוע, להיות מרצה בעוד אירוע ובעוד כנס, משמע, לקחת חלק שולי, רק כדי להסתכל על איך דברים מתארגנים מזווית קצת שונה. היו גם אירועים שבהם לא לקחתי שום חלק בלעזור ופשוט באתי לראות אותם בתור צופה. הדברים האלו אפשרו לי להתרענן הרבה יותר טוב מאשר סתם לנוח היה נותן לי להתרענן, כי הם אפשרו לי לראות זוויות שונות לדברים שלא יצא לי לראות עד לאותו רגע, ובכך היו חתיכת בונוס. לכן אני חושב שהתרעננתי מספיק זמן, בלי לתת לעצמי לאבד את המגע שלי.
JhoneyG ראיתי ממך הודעה, כבר חשבתי אתה רוצה להפנות לי כמה שאלות רק לי, אבל אז אני קולט שזה שאלות לכולם, ואני כבר לא מרגיש מיוחד אחרי כל מה שעברנו! ;; סתם, עכשיו נענה לשאלותייך ברצינות.
א. אני יכול לפרט על כל המחאות? בבקשה בבקשה? ברצינות, בתקופה האחרונה פקדו את הקהילה הרבה מחאות, ועד כמה שהייתי יכול לציין את אחת מכמה מחאות הפימו, דעתי עליהן היא די נוקשה ומתוקצרת ב"הכל עניין של הסברה נכונה!" על אף זאת אבחר דווקא את מחאת הקוספליי שבה אנשים ניסו להגיד שתחרות הקוספליי החדשה כל כך מסובכת שהם מעדיפים ללכת לווקאון. אז התשובה שלי לזה היא: אני ממש נגד המחאה הזאת. בעיקר בגלל שאני ישבתי ודנתי עם אנשים כדי לקבל הסבר מפורט לכל דבר קטן שלא הבנתי למה הוא שם ולמה הפסיק הזה ככה והפסיק הזה ככה, ובסוף, אחרי שקיבלתי הסבר מלא מאנשים הבנתי שהפתרון שהוצא הוא פתרון טוב, ולכן חייבים לתת לו ניסיון. למחאה הזאת אין הרבה השלכות, כיוון שהכל פה עניין של הסבר נכון, לא צוות קוספליי לא אמא"י מתכננים לחזור בהם מההחלטות שבוצעו, ולכן אין למחאה שכזאת הרבה השלכות.
ב. מחאה אחת שצריכה להתקיים והייתי רוצה לקדם? אני מאמין שכל דבר צריך להעשות ראשית בצורה רגועה, לנסות להבין מה קרה לפני שהכל מתפוצץ, ככה שאם הייתי רוצה לעשות מחאה על משהו בפניה לארגון זה היה על ההרגשה שהחלטות הוועד נופלות עלינו מלמעלה, הייתי מוביל מחאה בצורה רגועה ומנסה להבהיר שהקהילה רוצה לדעת למה דברים קורים ושדברים לא יראו כמו גזרה, כי בסופו של דבר אמא"י הוא ארגון של הקהילה. זה היה נעשה בצורה מנומסת, אבל אולי כן הייתי מקיים מחאה גדולה בפייסבוק, והכל שאלה של מה היה קורה כדי להפעיל את התגובה הזאת. כל זה במקום מחאות של "לאאאאאאאא, אני לא רוצה שזה יהיה ככה!" כי זה בעצם המחאה הגדולה של כולם, כל מחאת הפימו, כל מחאת הקוספליי, כל המחאות האלו נוצרו עקב הרגשת הקהילה כי אמא"י נפלה עליהם מלמעלה, והם פונים לכל מקרה לגופו. בסופו של יום אני מאמין שהבעיה הזאת קרובה להיות פתורה, ככה שזה בסך הכל משהו שנכון יותר לעבר מאשר להווה או לעתיד.
ג. אני חושב שהדרך הכי טובה לקיים מחאות היא להבהיר שאנחנו רוצים לשמוע פניות בצורה מנומסת, וברגע שמגיעות פניות בצורה מנומסת דרך ערוצים פרטיים, לתת להם את המענה הטוב ביותר שאפשר, גם אם אח"כ הם ילכו ויפרסמו את מה שכתבנו, לפחות חלק לא קטן ירגיש שבאמת יש מענה לכל בעיה והם לא צריכים לצאת במחאה רק כדי לקבל את מה שהם רוצים, ובסופו של יום זה יהיה הרגל, שבמקום מחאה מקיימים פניה בצורה כזאת או אחרת לוועד.
suppi אמרת דברים רבים, לכן תרשה לי לפרק את דברייך לכמה חתיכות קטנות ולהגיד את דעתי על החתיכות האלו.
1. בקשר לעובדה שהוועד צריך מנהלים. לכל אחד יש תפיסה משל עצמו מה הוועד צריך, אין מרשם אחד נכון למה הוועד צריך, כי אם היה, כנראה לא היה צורך בבחירות. איך שאני רואה דברים הוועד צריך בן אדם שהוא אמין, משמע, שהוא לא אחד שישקר לך, ובן אדם שאפשר לסמוך עליו לעשות דברים. בקשר להאם הוועד צריך מנהלים? הוועד צריך אנשים בעלי חזון שינסו להניע את אמא"י לנקודה כזאת או אחרת, הוא לא צריך את המנהלים של ממש, כי ידוע שברגע שחבר וועד הולך לנהל בצורה ממשית פרויקט, הוא מתקשה לבצע את שאר מחויבויות הוועד שיש לו, ולכן זה לא מומלץ. כידוע לי כבר בימינו אנו יש איסור לחברי וועד מלנהל כנסים, לאחר טעויות עבר, רק בגלל שכנס נוטה בכל מקרה לקחת זמן לא קטן מעבודתו של חבר הוועד, לפני שהוא בכלל מנהל אותו. ככה שאם תשאל אותי, להיות "קצת מנהלים" זה רק בונוס נחמד שאיננו חובה, כיוון שהמנהלים הם דווקא אלו שיכולים להישאר בחוץ, וזה בלי שבכלל דיברתי על דברייך שלפיהם אני לא מנהל, עליהם אני אגיב בנקודה אחרת. אני מודע לעצמי, ואני מנסה כמה שיותר להיות מודע לחסרונות וליתרונות שלי, וכשיש לי חיסרון אני מנסה שוב ושוב להתגבר עליו, ואני מאוד שמח כשאנשים מדברים איתי על חסרונות שלי בצורה ביקורתית ובונה בניסיון לעזור לי להשתפר בדברים האלו. אם לא הייתי מאמין שאני יכול להיות חלק מהוועד, לא הייתי מנסה להתמודד. אני חושב שדווקא התכונות הכי חשובות - היכולת להניע רעיון מהתחלתו ועד סופו, יצירתיות, יזמיות, דעתנות בקשר לנושאים, הם דברים שמאוד חזקים אצלי ולכן מקומי כן בוועד. אני חושב שאולי במקביל אני גם אציין בפניך, כי מבחינתי וועד צריך להיות מורכב ממגוון שונה של דעות, וממגוון שונה של אנשים, לא צריך שלכולם יהיו את אותם כישורים, אבל צריך שמכלול הכישורים יהיו כאלו שיכסו את כל מה שהוועד מבפנים צריך. אין דרישות אמיתיות כתובות לחבר וועד, לכל אחד יש אידיאל אחר, אבל אני חושב שכולם צריכים להסכים שצריך להיות גיוון בוועד, גם מבחינת הכישורים.
ב. בקשר לטבעת כדוגמא לדבר שניהלתי. אני חושב שהטעות הגדולה ביותר שלי בטבעת היא העובדה המאוד פשוטה שלא ביצעת פרישה רשמית ברגע שבו ראיתי שאני לא מצליח לתחזק את הטבעת, מסיבותיי האישיות. טבעת האנימה היא לא דבר שהתחייבתי אליו, ולכן אני לא מחובר אליו בשרשראות לנצח. הסיבה היחידה שלא ביצעתי את זה כי לא ראיתי אף אחד שייקח ממני את השרביט וניסיתי כן להמשיך ולהיות שם בגלל שהעדפתי שהטבעת תתפקד לא כמו שצריך מאשר שהטבעת לא תתקיים. הנושאים האלו שלוקח כמה דקות לכתוב, באף שלב לא מנעתי פרסום בצורה מוחלטת בגלל שלא לקחתי בפוסט חלק. הפעם היחידה שבו קרה משהו קרוב לזה, וזה גם מה שהתייחסתי אליו כשאמרתי שזה עבר די מהר, היה בנושא השני, שהשחרור הרשמי שלו נדחה בכמה ימים כדי לאפשר גם לי לסיים את הפוסט. אני בדרך כלל דוחה את מועדי השחרור כשאנשים אומרים לי שהם מתעכבים במטרה להוציא את פוסטי הטבעת כמה שיותר קרובים אחד לשני. הנושא השלישי היה איפה שדברים התחילו להשתבש, ושם נתתי לפרפקציוניזם שלי להשפיע עליי בקביעה כי "אני לא מקבל את זה כנושא חודשי", כיוון שרק 2 אנשים כתבו אליו, ואחד גם בסוג של בדרך אגב, ואז הצלחנו איכשהו להוציא נושא רביעי עם 4 פוסטים. את הנושא החמישי, שד"א גם פרסמתי, החזקתי בטיוטה במשך זמן מה עד שאני אראה שאנחנו נעים לכיוון הנושא השישי, כיוון שאני מעדיף שזה לא יראה כמו גל עולה ויורד של "אה, הנה הם! אה, הנה הם נעלמו שוב!" ושאם מחליטים לחזור עושים את זה עד הסוף. בקיצור, כל מה שקרה בטבעת היו עניינים של שיקול דעת של מה לדעתי יראה יותר טוב, ועד כמה שאר האנשים נרתמים למטרה, אבל באותו שלב נראה שהיו מספיק "נפשות מתות" בתוך הטבעת. כרגע, למקרה שאתה תוהה, עובדים מחדש על לשחזר את הטבעת ולקוות להגיע בחזרה לקצב חודשי, כמו שכבר ציינתי בפוסט קודם. אני עושה את זה רק מתוך הידיעה שעדיף שאני אעשה את זה מאשר זה שאף אחד לא יעשה את זה, אבל לא בלב שלם בשל העובדה שאת בלוגי כבר הזנחתי. בסופו של יום, גם אם זה דוגמא לכשל שלי, סוג הניהול של הטבעת הוא ניהול שונה מאשר בוועד, כי בוועד, כשאתה מנהל פרויקט, או מפקח עליו, יש לך סמכות עליונה מעל לשאר האנשים איתם אתה עובד, בזמן שבטבעת, אני מנהל בין שווים, ואם אני לא אבצע את הדבר שבשבילו אני מנהל, הניהול יהיה בעייתי. אני לא חושב שהניהול שלי בטבעת היה טוב, ואני עובד על לשפר אותו, אבל אני לא חושב שזה הסיבה למה שאני לא אהיה בוועד.
ג. הערת גם על זה שלא הצקתי לאנשים לכתוב פוסטים. אז למען האמת, בפוסט הראשון והשני הצקתי ועוד הצקתי, אבל החל מהפוסט השלישי ומעלה, הפסקתי. אתה רוצה לדעת למה? בגלל הרגשת "תקין" שלי. כשאני מנהל דבר כלשהו כאחד מבין שווים, כמו שזה מתרחש בתוך הטבעת, אני יכול להציק לאנשים אחרים לכתוב את הפוסט שלהם, אבל כשאני בעצמי לא כותב את הפוסט שלי, זה לא תקין לעשות את זה, לדעתי האישית. כי אם אני אציק לבן אדם לכתוב, הוא ישאל את עצמו "למה הוא לא כותב ומעז להציק לי בקשר לכתיבה שלי?" ובככה אגרום לו להרגשה עוד יותר גרועה מאשר אם הייתי נותן לו לעשות את זה בזמן שלו. אני לא מאמין שאני אגיע למצב שבו אני לא עושה דברים בוועד, כיוון ששוב, ההפסקה שלי לבלוג הייתה רק בגלל שינוי סדרי עדיפויות, וכיוון שהיו לי דברים לנהל, כדוגמאת המסיבה. בתור חבר וועד, בתור מפקח, בתור מתאם פרויקטים, יהיה לי הרבה פחות אכפת להעיר לאנשים על דברים שאני לא עושה, כיוון שאף אחד לא מצפה ממני לעשות את הדברים האלו, כי לא סתם הם תחום האחראיות של בן אדם אחר, ולא סתם אני בעמדת מפקח.
ד. בקשר לאינדיקציה על דברים שניהלתי השנה - דווקא הטבעת זה הדבר אליו הכי קצת אנשים נחשפו וקיבלו אינדקציה מהדברים שניהלתי השנה. אני אתן דוגמא מאוד פשוטה - ניהלתי מסיבה אליה הגיעו יותר מ-100 איש בפסח האחרון, ניהלתי אותה בעצמי עם עזרה של הילה בגם, עומר בן יוסף, גיא מילט, גל פרי ולירון אפריאט. כמות החשיפה שהיה לאנשים לזה הייתה גדולה יותר מאשר כמות החשיפה שהייתה לאנשים מהטבעת, ככה שלהגיד שאין לך אינדקציה חוץ מהטבעת זה להגיד שלא שמעת בכלל על הפעילות הזאת, וכמו שאתה בא לטבעת לאחר דבר, אתה בא לאירוע לאחר דבר ואומר שבגלל שלא היה יותר מדי רעש ממנו (בצורה שלילית), הוא לא נספר לטובתי, אבל הטבעת כן נספרת לרעתי. אם אתה מחפש מישהו עם ניסיון ניהולי, אני אחד מהאנשים היותר מנוסים, והטבעת, שסוג הניהול שלה שונה לחלוטין מזה של אירוע או פרויקט, היא דוגמא לדבר שנפל כיוון שלא היה נעים לי בידיעה שלא יהיה בן אדם אחר לזרוק את הפרויקט. אני בטוח אבל שגם אם הייתי סוגר את הטבעת לפני כמה חודשים, שהיית עדיין מאשים אותי בזה שאני זורק פרויקטים באמצע.
בסופו של יום, זאת דעתך ולדעתי אתה טועה, ואני מקווה שבהודעה הזאת ביהרתי את דעתי.
_________________ genkai wo shiru ki nado zero da dakara zettai akiremanai!
|