אמא"י

שם: אור פרלמן.
כינוי: JeeChan.
גיל: 24
מאל: http://JeeChan.myanimelist.net

רקע קהילתי
הצטרפתי לקהילה ב2005 כחבר בקומונת פאנגרלז ופאנבויז בתפוז, שפתחה את הכרותי לקיום קהילה ישראלית לתחביב.
לאחר חצי שנה בתחום, החלטתי להקים פורום לסדרה אהובה עליי "בליץ'" במערכת הפורומים של תפוז.
הפורום שגשג לאורך זמן (עד להגעת פילרים) ובמהלכו יצרתי קשרים חדשים רבים.
בין הקשרים האלו ובעקבות אהבתי לקלאמפ, התאחדתי עם לירון מנהלת פורום "סאקורה" בתפוז ושינינו את שם הפורום ל"קלאמפ".
yople!
בעקבות אזור עיר מגוריי, נחשפתי לחנות אנימהוליק בניהולה של דרור לוי, שגרמה לי להפוך לחלק מחבורת החנות ולקחת חלק פעיל באירועים השונים של החנות.

במהלך אותו הזמן הכרתי מפורום בליץ', את יבגני שהזמין אותי להצטרף לקהילת אנימה4 ולהתארגנות להקמת אגודה לאנימה ומנגה (שבהמשך תיקרא אמא"י).

בספטמבר 2007 מסיביות אישיות עזבתי את הארגון והמשכתי להתמקד בתחביב ולהשתלב באירועים קהילתיים יותר כמבקר, מאשר מארגן.

פורום בליץ' לצערי נסגר בשלהי 2008, אך משם המשכתי כחבר פעיל בקהילת "אנימה 4" וחבר מזדמן בקהילות כגון: "אנימנגה", "אנימה איי אל" ו"היידפארק 1451".

מ2009, החלטתי לחזור ולקחת חלק בכנסים ולחזור לתרום את יכולתי בתחום התוכן לכנסים, שם אני משתדל להמשיך לעזור עד היום.


פעילות קהילתית

- 2005 – 2007:
עזרה בכנסי אנימהוליק (כנס תרנגולות, כנס אה?קון! בגני התערוכה, כנס אה?קון! בעזריאלי, כנס אה?קון! בסמולראש), כאחראי הקרנות ובהקמת/פירוק המתחם.

- ינואר 2007 – תחילת ספטמבר 2007 (תאריכים משוערים):
השתתפות בהקמת אמא"י כאחד מהמייסדים, אירוע ההכרזה על הארגון בעולמות והשתתפות כשופט מטעם אמא"י, בתחרות הקוספליי של אה?קון! 2007.

- 2009 – 2010:
אחראי תוכן בכנסים הארוקון וכאמ"י 2009.
אחראי טריוויה לכנסים הארוקון וכאמ"י 2010.

- 2011:
משמש כאחראי קשרי קהילה מטעם אמא"י מחודש אפריל השנה.
מנהל תוכן בכנס הקרוב, כאמ"י 2011.


מצע
אנימה ומנגה עבורי הם תחום מרתק, אין יום שלא לומדים משהו חדש על התחביב, על השקפת החיים או על עצמנו. כשהתחלתי כחבר קהילה, ריתק אותי ללמוד מהרצאות בכנסים,
מידע חדש על התחום ועל כל הסובב אותו. לכן עבורי, תוכן עבורי הוא הדבר הכי חשוב לקידום, כי הוא למעשה בסיס התחום.

אם אתקבל לועד, אהיה מעוניין לבצע את הדברים הבאים:

א. קידום תחום התוכן –
* בכנסים – להמשיך לבסס את תחום התוכן, להרחיב את בסיס העבודה שהתחלתי לפתח בכנס הנוכחי (בין אם בתיעוד עבודה או ביצירת כלים לשיפור התוכן),
ולפתח תוכן קהילתי ומקצועי שיעשיר את באי הכנס.

* בקהילה – פיתוח אירועי תוכן קהילתיים, בין אם אירועי הרצאות, הקרנות, קראוקה, קוספליי או כל פעילות שתוכל להעשיר את הקהילה. דגש על הרחבת אירועים ברחבי הארץ.

ב. קידום הקשר האישי ושקיפות –
להמשיך לשמש כאחראי קשר קהילתי ולפתח קשר יותר אישי ופתוח עם הקהילה, בין אם דרך משתמש הפייסבוק, פורומים או בין אם דרך מפגשים ושיחות אישיות עם חברי קהילה על דרכים לפתח את התחום בארץ.

ג. קידום תוכן חוץ קהילתי –
נסיון לפתח את תחום התוכן בגופים חיצוניים שלא קשורים לקהילה, כגון הקרנות סרטי אנימה בסינמטק ובפסטיבל ירושלים או שיחות עם ראשי עיריות על דרכים שאפשר יהיה לקדם פעילויות מקומיות.

בהצלחה לכל המועמדים לוועד. יש לי הערכה גדולה לכל מי שרוצה לקחת חלק ולתרום לקהילתנו.


* חשוב לציין אירוע הבחירות יתקיים במהלך כנס כאמ"י 2011. בעקבות היותי מנהל התוכן באירוע, אינני יכול להבטיח השתתפות במהלך האירוע עצמו, אולי למספר דקות ספורות.
בעקבות כך מומלץ לרכז את השאלות שלכם פה ולקחת לשיקולכם את העובדה הזאת, כאשר אתם שוקלים אם להצביע לי או לא.

בכבוד רב,
אור פרלמן.

שלום אור (:

אני קראתי את המצע שלך וניסיתי להבין למה אין לי שום דבר להגיד עליו. וזה לקח לי כמה ימים אבל סוף סוף הבנתי.
עולה מהמצע שלך שאתה רוצה להרחיב את כל התחומים של האנימה והמנגה בכל מיני דרכים (ובעיקר בתחום ההרצאות בכנסים), אבל מלבד אירועי הרצאות, רעיון שאני אישית אשמח להגיע אליו (אבל קשה לי לראות אותו עובד בפני עצמו), אני לא רואה שום רעיון חדש שעלה מהמצע שלך.
בהנחה והיית חייב להתחיל פרויקט חדש (או אפילו כמה, אני לא אגביל אותך), איזה פרויקט היית מתחיל, למה, ואיך?

_________________

שלום kingblade,
ראשית אני מודה לך שלקחת מזמנך לקרוא את המצע שלי ולקחת מזמנך לחשוב על שאלה שמעסיקה אותך.

אני חושב ששאלתך מעלה סוגיה קצת יותר כללית שהיא יותר תפיסתית ושחשוב לי להבהיר לך אותה במידה ותחליט להצביע עבורי.
רשמת ואני מצוטט "אני לא רואה שום רעיון חדש שעלה מהמצע שלך" וכאן לדעתי מתחילה הסוגיה התפיסתית.
כמו המועמד המקביל אליי עומר, אני גם תומך בלרשום דברים מבוססים ולא העלאת השערות או הצעות שאין ביכולתי לתמוך בהם.
לטעמי מועמדות היא דבר שנתי שנמדד על פי היכולת לספק את מה שהצעת ולראות לעתיד מה המועמד יכול להציע להמשך ובהתאם לכך המצע שלי.

העלית את השאלה, אילו רעיונות חדשים יש לקדם, אך אני שואל שאלה קצת שונה "האם יש מקום להתחיל ברעיונות חדשים, כשאין בסיס יציב ומסודר לרעיונות קיימים ?".
בהרבה ארגונים (אני מדבר מתוך קריאה עיתונאית ומהשתתפות בארגון התלמידים [נסיון להקמת ארגון מקביל למועצת התלמידים]) עולה הרצון לקדם סוגיות רבות, יש הרבה רצון ליצור, לפתח ולחדש.
זה הוא אומנם רצון חשוב, אך במקום מסוים לטעמי יש פספוס אלמנטרי בריצה קדימה בלי להציב יסודות לתמוך בריצה הזאת.

כאחראי תכנים, מכנס לכנס שמתי לב שהתפתחה תפיסה סוגייתית לכנסים, כל עוד דאגתי להרים סדנאות, הרצאות, הקרנות וליצור רשימה צ'קליסט מסודרת, היה אפשר להחשיב את זה כתוכן כנס.
הבעיה עם התפיסה הזאת שחלקה באשמתי וחלקה התפתחה עקב חוסר בביקורת פנימית ארגונית וקהילתית, שרק לדאוג לתוכן קיים, לא אומר בהכרח שהתוכן יהיה מספק או שיתאים לקהל היעד.
התוכן שלנו ברובו הוא תוכן קהילתי והרמת קול קורא וסגירת משבצת בתוכניה, אינה אומרת שהתוכן יפעל כראוי, יתאים או שמעבירי התוכן יתפתחו ויגדלו מכנס לכנס.
היה חסר במקום מסוים התמקדות אישית, פיתוח, הצבת יסודות וכלי עבודה על מנת ליצור תקשורת בין תוכן לבין מפעילי התוכן.

דוגמה לכלי שהתמקדתי בפיתוחו הכנס, הוא אתר הכנס [תודות לחן וייס שתכנת את האתר, ג'סי מגן שעיצבה את הדמויות לאתר ואורי מרקוביץ' שעזר לי בכתיבת התוכן ובפיקוח על התחביר)
שמבחינתי הוא הדבר העיקרי והחשוב ביותר להתחלת תפעול כנס.
אתר הכנס הוא כלי חשוב לפיתוח תקשורת בין אחראי התוכן למפעילי התוכן ובין אחראי התוכן ומפעילי התוכן לקהל היעד שמבקר בנכס.

לכן אם נחזור לרגע לסוגיית התפיסה, אני מאמין שיש מקום חשוב בשנה הקרובה שלי בתפקיד לפתח את היסודות, בין אם זה מדריך מסודר למרצים על איך להרים הרצאה (בתקווה אסיים אחד כזה לכנס הקרוב) שיעסוק בסוגיות כמו:
- הפיכת רעיון לטקסט
- יצירת מצגת תקינה
- סוגיות שעולות בעמידה מול קהל
או בין אם הרצה ראשונית מול אחראי תוכן למטרות עצות, פיקוח והכוונה של המרצה.

תוכן קהילתי לטעמי הוא התוכן שיכול לעזור ולהרים אירועים קהילתיים בין אם בערים שונות או בין אם בכנסים ומכיוון שזהו תוכן שמגיע מתוכנו, לטעמי חשוב לפתח אותו, לטפח אותו ולעזור לו לקום.
משהו שעד היום לטעמי הוזנח (שוב אציין שגם אני הזנחתי) ולכן חשוב לי להתמקד בו.

בסופו של דבר הבסיס של כל התפיסה שלי הוא שתוכן לא קם לבד, אפשר לפטור בתנועת יד פשוטה ולומר "יש כבר תוכן, מה זה משנה איך הוא התקדם, אם הוא כבר שם", אך בסופו של יום תוכן זה אנשים, תוכן זה השקעה בפרט
והשקעה ברעיונות ובכלים. זה דבר שדורש שינוי תפיסתי באנשים שאינם מורגלים לאירועי תוכן ואינם מעוניינים בכלל לשקול להסתכל על תוכן, זה שינוי בכלים שקיימים היום, בין אם אילו חומרים לסדנאות (כלי כתיבה וציור) או ציוד טכני (מצלמה
שמשדרת על מסך לקהל המבקרים את הסדנה).
אילו דברים שלוקחים זמן וחשובים מאוד לטעמי על מנת לפתח את התחום וזה למעשה למה אני פה ולמה אמשיך לקדם את זה בכל מסגרת שאוכל לתת בה יד.

מה שכן אוכל לומר וזה הוא משהו שמתקשר בין דוברות לבין תוכן, זה שיש ברצוני רצון לנסות ליצור קשרים עם חבורות אנימה בערים השונות. בימינו מהיכרות אישית ומצפיה בקהילה, אפשר לראות שבכל עיר מתפתחת לה סוג של
חבורה מקומית של חובבי אנימה. הייתי שמח ליצור קשר מסודר מטעם הארגון עם החבורות השונות האלה ולהעזר בהם על מנת לפתח אירועים קהילתיים בעיר מגוריהם. לדעתי זה הוא נושא חשוב שיכול לעזור לפתח את הקשר בין אמא"י לקהילה
וכללית את התוכן ברחבי הערים בארץ.

כמו כן, דבר שכן חשוב לי ולא ציינתי במצע שלי, הוא תקשורת עם שגרירות יפן מיד בכניסה לתפקיד, על מנת להיכנס לתקציב 2012 שלהם, על מנת להרחיב את בסיס הפעילויות הקהילתיות (ואולי אפילו בעתיד להגיע למצב שנוכל בעזרת השגרירות
להביא אומן לארץ. כמובן שזה אולי מאוד מאוד גדול).

לסיכום [במידה והלכת לאיבוד בחפירות שלי XD;], אני מאמין שאת השאלה לגבי פרוייקט חדש, אשמח אם תשמור את השאלה הזאת לסוף שנה הבאה (במידה ואבחר), על מנת שתבחן האם קיימתי את ההבטחות שעומדות במצע שלי
ובמידה שכן, האם יש ביכולתי לשפר ולהמשיך לקדם את הארגון ואת התוכן, או שאני אדם של רעיון בודד שמיצה את דרכו.

תודה על התשובה המפורטת.

אני חייב להגיד שיש הגיון במה שאתה אומר, אבל יש בתפיסה הזאת גם בעיה.
אם כל מי שרוצה להיבחר לא יעלה שום רעיון חדש שהוא תומך בו, יהיה על הבוחרים לבחור בין מספר גדול של מועמדים עם פחות או יותר אותו המצע. אם אין הבדל בין המתחרים, איך אני אוכל לשפוט איזה מועמד עדיף לי שייבחר?

אז בהקשר לבעיה הזאת, תוכל לפרט לפחות אילו רעיונות קיימים תרצה לקדם במיוחד? (ומאיזו בחינה?)

_________________

לשאלתך אתייחס ב2 אופנים:

1. נושא המצע המרובה -
אני מסכים שכשיש מצע דומה למספר מועמדים ישנו קושי לבחור במועמד המתאים לך, אך אני אסייג את ההסכמה שלי בכמה דברים שחשוב לשים לב אליהם.

א. לדעתי אין מצע אחד שהוא אותו הדבר אחד לאחד, כל אדם הוא בפני עצמו ותמיד יהיו דקויות או פרטים מסויימים במצע שיהיו חשובים לאותו אדם לקדם, גם אם הם יראו דומים במבט ראשון בין מצע למצע.

ב. בתור ארגון קהילתי שאיננו עסק או חברה והכל על בסיס התנדבותי, אני רואה הערכה גדולה בכל מועמד ומועמד שמוכן לתת מזמנו החופשי למען קידום התחום. אם ישנם מספר מועמדים בעלי מצע דומה, אני חושב שיש להתמקד במה
שאמרתי בסעיף א' ולבחור את מי שנראה לך המתאים ביותר. אך בסופו של דבר, לטעמי אין מועמד שפחות טוב או יותר טוב, כל מועמד שיבחר יביא לדעתי לעזרה ושיפור התחום.

ג. במידה ויבחר יותר מאדם אחד שבעלי מצע דומה, אני חושב שזה ייתן יותר כוח דחיפה לרעיונות המשותפים ואותם אנשים יוכלו לעבוד ביחד על מנת לזרז תהליכים ולחלק בינהם תחומי עבודה שונים.


2. נושאים שברצוני לקדם -
- בימים אלו אני מנהל את תחום התוכן לכנס כאמ"י 2011 ואני לא אכחיש שאחד הדברים שהכי חשובים לי בתוכן במשך שנים הוא נושא תוכן בכנסים, שזו אחת הסיבות למה אני משתדל להיות אחראי תוכן בכל כנס שמתאפשר לי (אלא אם נסיבות
כמו טיסה לחו"ל קורות) וזה הוא למעשה תחום שאני ארצה להמשיך לקדם במהלך השנה הקרובה, בין אם בניהול אקטיבי של התוכן או בפיקוחו ממעל.
בעיקר חשוב לי להמשיך לפתח יסודות בתוכן, בין אם נהלי עבודה, הגדרות תפקיד, טפסים, עמידה בלוחות זמנים, רעיונות לשיפור וקידום ויצירת וטיפוח קשר ועבודה עם מרצים קהילתיים וגופים מסחרים וקהילתיים שירצו לספק תוכן לכנס.

- לבסס קשר עם שגרירות יפן ולנסות לדאוג להשתלב בתקציב 2012 שלהם, בין אם בהרמת אירועים משותפים איתם או לנסות להעזר בכוחם התקציבי על מנת לשפר את רמת התוכן בכנסים ובאופן כללי בקהילה.

- יצירת קשר קהילתי עם חבורות מאורגנות באזורים שונים בארץ [אני מדגיש שזה רצון, אך בסופו של דבר כולנו בני אדם ואי אפשר יהיה להכריח אנשים לשתף פעולה, לכן זה הוא רצון, יותר מאשר כוונה]
ולהתחיל אירועי תוכן מאורגנים ברחבי הארץ, על מנת לטפח תוכן קהילתי וכללית לספק אטרקציות והפעלות קהילתיות ולהביא יותר לתודעה העירונית, אודות אירועי תכנים.
כשאני אומר אירועי תכנים, אני מתכוון למגוון אירועים שאינם בהכרח גובלים רק בהרצאות. אפשר אירועי הקרנות שונים, הופעות מוקלטות, אירועי קוספליי, פיתוח תחום הקראוקה.

- שימוש כנקודת קליטה ופניה ברחבי הקהילה לאירועי תוכן, על ידי קליטת הרעיון ועבודה משותפת עם מגיש הרעיון על מנת לנסות לספק כלים פנים ארגוניים לנסות להרים את האירוע המבוקש.

- הרמת תוכן חוץ קהילתי, על ידי ביסוס קשר קרוב יותר עם גופים שונים בתחום בין אם אגודת ידידות יפן, השגרירות, מרצים מקצועים, פסטיבל ירושלים, סינמטק או עיריות עירוניות (אני מאמין שהרשימה הזאת רק תגדל עם הזמן,
לדוגמה קשר יותר הדוק עם מגזינים, על מנת לנסות ליצור כתבות נושא על אירועים שנארגן) ובעזרתם לקדם את תחום האנימה, על ידי אירועים מאוחדים, הקרנות והבאת סרטי אנימה שאינם בארץ וכללית להביא לתודעה את קיום הארגון
גם מחוץ לקהילה.

זה בתמציתיות מה שלי חשוב לקדם. אני לא חושב שיש משהו אחד שחשוב לדעתי לקדם מהאחר. בסופו של דבר כל אחד מהנושאים שהעליתי לדעתי חשובים ודורשים לא מעט עבודה,השקעה והתמדה.
כמו כן אני מקווה להמשיך עם תפקיד הדוברות.

תודה רבה.

_________________

בעקבות העלאת המצע שחלק כבר קראו, ראוי להדגיש שעדכנתי את מצעי עם המידע הבא:
"* חשוב לציין אירוע הבחירות יתקיים במהלך כנס כאמ"י 2011. בעקבות היותי מנהל התוכן באירוע, אינני יכול להבטיח השתתפות במהלך האירוע עצמו, אולי למספר דקות ספורות.
בעקבות כך מומלץ לרכז את השאלות שלכם פה ולקחת לשיקולכם את העובדה הזאת, כאשר אתם שוקלים אם להצביע לי או לא.".

_________________

! NEVER LOSE YOUR HEAD

שלום ג'וני,
בהתייחסות לשאלותייך בנושא, אענה על פי הסעיפים שהעלית.

א. אין צורך ללכת רחוק מדי, מכדי שכולנו ניזכר בנושא שעלה לאחרונה בקהילה והוא נושא הפימו.
לאלו שאינם מיודעים, השנה קיים ביקוש גדול לקיום דוכני פימו (חומר הדומה לפלסטלינה, איתו אפשר ליצור יצירות מגוונות).
בכנסי אמא"י קיימת הפרדה בין דוכן עצמאי (דוכן פרי יצירה עצמאית) לבין דוכן מסחרי (דוכן שיצירותיו אינם פרי יצירתו).
בעקבות צפי הדוכנים הרב, נוצר מצב בו יש צורך לבדוק כל פניה וכל מוצר בנפרד, על מנת לוודא שאנשים שהשקיעו ביצירתם לא יעמדו בתחרות מול דוכנים בהם המוצרים אינם פרי יצירה עצמאית.
על מנת לנסות ולפתור בעיה זאת, הועלתה החלטה בקרב ניהול הדוכנים, של הגבלת גודל מוצרים מסויימים לעד גודל של חצי מטבע.

בעקבות הצפי הרב בדוכנים והנושא המשותף בקרב רובם, נוצר מצב שחלק מהדוכנים לא קיבלו בהבנה החלטה זאת או את הטענה אצל חלקם, שהסחורה שלהם אינה פרי יצירתם.
כחלק מהיות דוכנים אלו תחת אותו נושא משותף, קיים קשר הדוק בין חלק רב מהמשתתפים השונים ולכן מידע שנמסר באופן פרטי, הועבר בצורה מיידית בין הדוכנים השונים.
כתוצאה מכך עלתה קריאת מחאה בקרב מספר גורמים בדוכני הפימו, שהובילה לכלל מחאה בקרב דוכני הפימו בצורה מגובשת, דרך דף קבוצה בפייסבוק.
מטרת הדף הייתה לפנות לאמא"י בצורה אחידה ותקיפה ולהבהיר שכל הדוכנים תחת קורת גג אחת ואין להפלות דוכן אחד מול אחר (לטעון שהיצירה של דוכן אחד הינה פרי יצירה עצמאית בעוד שבדוכן אחר היצירה אינה עצמאית והינה מסחרית).

המחאה הצליחה לצבור תאוצה תוך יום (יום חמישי) והתזמון שלה גם יצא טוב למארגני המחאה, בעקבות אירוע השקה של מדור ספריה בתל אביב, מה שהוביל לרוב נציגי אמא"י כולל הדוברות (אני XD) לא להיות נוכחים בבית בזמן המחאה.
המחאה קיבלה למחרת (יום ו') בערב, התייחסות רשמית של יו"ר אמא"י יבגני קנטור, עם תשובה מקיפה לכל המענות והטענות שהועלו בקרב הקבוצה.

האם אני בעד או נגד המחאה ?
אני נגד.
המחאה בגדול התבססה על ליקוי במידע שנמסר בין דוכן לדוכן (לא על ידי נציגים רשמיים, אלא על ידי דוכנים שמסרו אחד לשני פרטים).
דאגו להלהיט את האווירה ולצרף ציטוטי שיחות ומשפטים שעיוותו חלק מהמידע שנמסר בצורה רשמית. כתוצאה מכך, הרבה אנשים העלו קול מחאה גדול והפנו את רוב התקיפה להנהגת אמא"י (במקום כמובן לשלוח מיילים מסודרים עם פניה
או לפנות לדוברות או להנהלת אמא"י, לפני קול המחאה).

הדבר היחיד שאוכל לומר שבעד, היא הורדת ההחלטה להגביל על פי גודל מוצר.
ההחלטה עצמה לטעמי במקום מסוים נכונה, אך היא עלתה תוך כדי הכנס, כצורך לסינון והגדרה יותר ברורה של מהו דוכן עצמאי ומה הוא לא.
בעקבות כך, ההחלטה לקתה עדיין בחסר ולא היה אפשר לעקוף אותה או להסבירה בצורה מובנת לקהל הדוכנים ולכן יש צורך לחדד אותה ולעבור עליה מספר פעמים, לפני שכנס הבא מעלים את הנושא בפני הדוכנים (במידה ויוחלט שכן כמובן).

ההשלכות של מחאה כזאת היא בעיקר הבהלה, במקום לנסות לעזור אחד לשני, לברר מידע, לדון בצורה הגיונית או לשקול איך אפשר לעזור לאמא"י להתמודד ולפתור את המצב בצורה שתעזור גם להיטיב לדוכנים.
התשובה הרגיעה רוחות בקרב רוב הדוכנים וסגרה את קול המחאה.

ב. זה אולי אישי לי, אבל אני רואה בקהל מבקרי הכנס, קהל צרכנים.
אנו היום משלמים 40 שקל דמי כניסה, אך אף אחד לא שואל את עצמו על מה הוא משלם ? מה הוא מצפה לקבל בתמורה ?
אנשים לוקחים היום כמובן מאליו את סכום ה40 שקלים, מבלי לחשוב מה הם מצפים בתמורה.
כמנהל תכנים לכנס הקרוב, השתדלתי לארגן פגישה שתעסוק בנושא סוגיה זאת שהיא למעשה סוגיית תכנים.
הפגישה התקיימה לפני תחילת תפקידי כחבר סגל ובעזרת הפקת הלקחים ששמעתי בפגישה, ניסיתי ליישם ולשפר במידת האפשר את התוכן לכנס הקרוב.
אני הייתי שמח לשמוע יותר פניות, שלאנשים יהיה יותר אכפת ממה כנס מכיל ומה הם ירצו שיכיל, לפני שהם מקבלים כמובן מאליו את מה שיש כרגע.

אני אישית לא איש של מחאות. במידה ומשהו לא נראה לי, אני פועל למצוא דרך בה אוכל לעזור ולשפר במידת האפשר את הסוגיה או דן בסוגיה מול הגורמים הרלוונטים, על מנת שהם יטפלו בזה.
זאת הסיבה למה אני משתדל לתרום בתוכן בכל דרך שאוכל.

ג. לטעמי מחאה היא דבר בסופו של דבר לגיטימי. לכל אחד יש את הזכות לא לקבל דעה או החלטה של מישהו אחר ולנסות למחות עליה.
השאלה העיקרית היא, באיזה צורה בוחרים למחות. אם המחאה היא על ידי דו שיח, העלאת סוגיות שונות כלפיי הסוגיה שהובילה למחאה ומציאת פתרונות חלופים למצב, זה מצב שלטעמי מקובל.
הבעיה שהיום הרבה פעמים, אנשים מוחים בדרך של התרעמות, איומים, הצגת מידע אישי וחוסר קבלת המצב הקיים. אין נסיון למצוא פיתרון חלופי, אין נסיון ליצור אינטרקציה עם הגורמים המתאימים ואין שום כוונה להגיע להסכם.
או שמקבלים את הדעה שלהם או שזה יוביל להחרמה ועוד סנקציות שיוחלטו בהתאם.

לדעתי האישית הדרך הכי טובה להתמודד עם מחאה, היא בצורה לוגית.
הרבה פעמים מחאה מתחילה מחוסר הגיון, מקול התרעמות ומרצון להראות למי יש את היד העליונה.
אך כשעונים לאנשים בצורה מסודרת, כולל התייחסות לנקודות המחאה, שקיפות (במידת האפשר כמובן. אין כוונה לפגוע באנשים שמתנהלים, אך כן להסביר את הבסיס להחלטות) ובעיקר קיום דו שיח מול הגורמים הרלוונטים,
אפשר לדעתי בסופו של יום להגיע למצב של הבנה ופיוס.
במידה ומאמצים אלו אינם עולים בקנה מידה אחיד מול מארגני המחאה והמחאה ממשיכה להתפשט, אני מאמין שזאת כבר סוגיה של תוכן המחאה.

אני מאוד מכבד אנשים שמוכנים לתרום מזמנם ולהשקיע עבור הקהילה. לא כולנו מושלמים ולא לכל אחד מאיתנו תמיד תצא עבודה טובה על הנסיון הראשון או אפילו על הנסיון החמישי.
אנו משתדלים ללמוד מטעויות ולעזור אחד לשני להשתפר למען הקהילה.
אנו לא עסק ולא חברה, אלא חובבי התחביב שהתכנסו לעזור לחובבי תחביב נוספים.
מבחינתי זה אינו מתקבל כאשר אנשים מזלזלים בעבודה של מישהו אחר, מבלי לנסות לדון עם הבן אדם על ההחלטות שלו, מבלי להשקיע זמן על מציאת פתרונות חלופיים, מבלי לנסות להצטרף לבן אדם ולתרום או אפילו מבלי לתת צ'אנס אחד בודד
לשינויים שהבן אדם החליט עליהם ובמקום זאת פשוט למחות ולכעוס.
כאשר מגיע מצב שכזה, אני מאמין שצריך פשוט להבהיר עמדה, לשים רגל ולהסביר שזה הוא המצב לטוב או לרע. מי שיקבל את זה, מוזמן בברכה. מי שלא, לא.

מקווה שזה עונה על שאלותייך בהתאם, במידה ולא מוזמן לרשום עוד שאלות.

שאלה לי אלייך
עם אתה נמצא בכהילה הרבה זמן ותרמת רבות לאירועים שונים
למה אתה מתומדד רק אכשיו?

פנדה רוולושיין שלום רב,
על מנת להסביר את תשובתי אציין פרט שחשוב להסבר והוא שאת היכרותי עם אמא"י, התחלתי כאחד ממקימי הארגון בשנת 2007, אך שהותי בארגון הייתה לתקופה קצרה (חודשיים שלוש).
אני מציין עובדה זאת לא במטרה לעסוק בנושא ההקמה או השתייכותי לאמא"י, אלא מכיוון שאחת הסיבות לעזיבתי (השאר יותר אישיות ולא אכנס אליהן) היא חוסר רצינות.
בתקופת ההקמה הייתי בתקופה שלא הבנתי את המשמעות של לקיחת תפקיד כחבר ועד והיכולת לקחת אחריות על מעשיי.

לאחר תקופה זו, נשבעתי לעצמי שאני לא אכנס לועד עד שבלב מלא אוכל לומר לעצמי שלא משנה מה יהיו הנסיבות, מה יהיה לחץ הזמנים, אני אתן את כולי לתפקיד לאורך שנה שלמה.
עד היום העדפתי לקחת על עצמי תפקידים נקודתיים שעזרו לפעילויות מרובות בתחום, מאשר לקחת תפקיד שכולל בתוכו הרבה יותר אחריות לאורך תקופה יותר גדולה של זמן.

היום, לאחר בערך 3 וחצי שנים (או יותר), אני מרגיש שאני בשלב אחר בחיי. עבודה רצופה (כמתכנת ולא סוחר) בתחום מסחר בני"ע עם אחריות על עסקאות גדולות (במקרה של תקלה או פיתוח), עבודה אינטסיבית מול מגוון לקוחות,
מעברי דירה (מגורים עצמאיים) ועוד אירועים שונים בחיי האישיים ובחיי בקהילה כחלק מארגון פעילויות, הביאו אותי לנקודה שאני יכול בלב שלם להתמודד עם תפקיד בועד ולקחת אחריות שלמה על התפקיד ועל מעשיי.